לזכרו של עזריה אלון

לזכרו של עזריה אלון, ענק בדורו, אחזור על הסיפור הנחמד הקשור לפתגם "חכם השביל מההולך בו".. נזכרתי בפתגם עת קראתי את תיאור המסלול של ידידי אלי סט על "דרך הסוכר" אלי הוסיף וטען כי מקור הפתגם בפתגם בדוי עתיק… תהיתי והלכתי לחקור את ידידיי הערבים והבדויים אודות פתגם דומה בערבית אך לשווא. איש מהם לא ידע את הנוסח הערבי. בצר לי פניתי למילון הצירופים שחיבר רוביק רוזנטל, מקור בלתי נדלה ועשיר מאין כמוה לידע בכל תחום. ואכן מופיע שם הפתגם והתייחסות להופעתו הראשונה בעברית. מסתבר כי את הפתגם לא טבע בדוי עתיק ולא צעיר אלא עזריה אלון זכרונו לברכה בשנת 1946 ב"פנקס קטעי קריאה לטיולים מדבריים" וכך כתב:
שבילים / עזריה אלון
זכור ושמור: חכם השביל מן ההולך בו!
אם עלית בו, אל תעזבנו, כי הוא צודק תמיד. הנה ימשוך אותך אל שפת הים,
בשעה שפניך להרים דווקא ואתה רוצה לנטוש אותו
ולקצר, הגעת לשפת מצוק ואתה רוצה לרדת והוא – סחור סחור, עולה ויורד
ומושך.
אך הזהר לך מקיצורים!
סמוך על דורי דורות של שודדים ורועים, אנשים אשר דרכם אצה להם לא
פחות מאשר דרכך אצה לך.
בשעליהם כבשו את השביל דווקא כך – אינך מאמין?
אדרבה… נסה ללכת בדרכך והגעת או אל מפל ללא דרך, מלבד חזרה על
עקבותיך בבושת פנים, או אל שפך אבנים גבוה ועמוק המוביל אותך אל
תוהו חצצים ואבני גל או סתם לסבך של ואדיות וגבעות בהם תתעכב לחינם
ולשווא.
קיצור כזה הוא הדרך הארוכה..

ואידך זיל גמור וכל המוסיף גורע.
יהיה זכרו ברוך